



הודעה לצדיקים על שינוי השם
לִילִית מוֹדִיעָה קְבַל עַם וְעֵדָה שֶׁסִּיְּמָה לְשַׁלֵּם אֶת חוֹבָהּ. לִילִית מוֹדִיעָה בְּזוֹ הַשָּׂפָה:
אֲנִי מְשֻׁחְרֶרֶת מִכָּל עַיִן רָעָה שֶׁשַּׂמְתָּ עָלַי וְלָנֶצַח אֲנִי מְשַׁחְרֶרֶת אֶת אַחְיוֹתַי. לֹא יַעֲלֶה בְּיָדְךָ לְעוֹלָם לִכְלֹא אוֹתָנוּ בַּסִּפּוּר, הוּא הַגּוּף.
לִילִית מוֹדִיעָה בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן שֶׁסִּיְּמָה לְשַׁמֵּשׁ כְּלִי לְקָלוֹן וְגֵאָה לִהְיוֹת אִשָּׁה וּמֵעַתָּה קְרָא לָהּ לִילִיָה.
בִּרְאִי אֶת עַצְמֵךְ מֵחָדָשׁ בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ בַּשָּׂפָה. תְּנִי שֵׁם חָדָשׁ וְתִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ עַל גּוּפֵךְ וּבְלַחַשׁ אִמְרִי: הִנְּנִי מַתִּירָה.

ספר שיריה הראשון של גלי ילין (משוררת ומקימת הוצאת עבריה), מקפל בתוכו את המתח הקיומי שבין הכוחות הפראיים (״חיה טורפת פנימיות״) ובין הציפייה ליישוב ההדורים, לכיבוס המציאות ולהשטחתה (״שקטה ומעומלנת״).
׳הסיפור הוא הגוף׳ הוא ניסיונו של הגוף להיות שפה לעצמו, להיות תווים חפים, חופשיים, משולחי רסן - ועדיין להישאר בגבולות ההוויה הפיזית, בעלת הסדר החוזר, ההיגיון והפשר - כשמנגנון ההפעלה שלה הוא בעירה המאיימת לכלות כל אלוהים או מיתוס.